לא ראוי להחיל בפרשת הסוס הטרויאני ושכמותיה את סעיף 6 לחוק המחשבים שעניינו ב"נגיף מחשב". הסיבה - הסעיף מדבר בתוכנה היכולה להתפשט באופן עצמאי, על ידי הדבקת מחשבים אחרים – ולא רק על ידי החדרתה למחשב מסויים. לפיכך, הכנת תוכנה כדוגמת וירוס I Love You באה בגדר הסעיף – ולא יצירה של תוכנה שאינה מדבקת, מזיקה ככל שתהייה.
למאמר המלא

לנוכח החולשה המובנית של אמצעי האכיפה המדינתיים הקיימים, ולנוכח קצב הצב בו מתפתח המשפט הבינלאומי בדיני האינטרנט, נראה כי לא יהיה מנוס מלהפנות חלק מן האחריות הרגולטורית לאותם ISP ומנהלי אתרים, וזאת באחת משתי הדרכים הבאות: חקיקה המטילה על אותם שחקני ציר אינטרנטיים אחריות משפטית לתכנים הפסולים, כאשר בצידה של הוראת האחריות תימצאנה הוראות הקובעות את תנאי הפטור מאחריות; או באמצעות משטר רישוי מדינתי לאותם ספקי גישה לאינטרנט ומנהלי אתרים, כך שבתנאי הרישיון להקמת האתר או לקבלת אישור להקמת חברה לאספקת שירותי גישה לאינטרנט, יחויבו לשמר נתונים (מידע תוכני ונתוני תקשורת) עבור הרשויות, במידה שיידרשו לכך עפ"י צו בית-משפט. עמדתו של עו"ד חיים ויסמונסקי, התובע מטעם המדינה בתיקי הסוס הטרויאני. למאמר המלא

פרשת הסוס הטרויאני אינה מותירה ספק: הריגול העסקי הפלילי הועתק למרחב הממוחשב. אבל הפגיעה הרכושית בתאגיד שנגדו בוצעה פעילות הריגול, אינה באה לביטוי בהוראות החוק המשמשות כיום להתמודדות עם התופעה ומצויות בחוק המחשבים, חוק הגנת הפרטיות, חוק האזנת סתר ודיני העונשין. המחבר - ראש צוות התביעה מטעם הפרקליטות בפרשת הסוס הטרויאני ומרצה לדיני אינטרנט - קורא לעגן בחקיקה דין פלילי האוסר ליטול סודות עסקיים. על האיסור, הוא אומר, לחול על שלושת מעגלי הריגול העסקי הפלילי: מזמיני הריגול, מבצעי הריגול בפועל ומפתחי כלי הריגול, ולקבוע תקרת קנס גבוהה מהתקרה הרגילה שבבחוק העונשין, כדי להלום את טיב העבירות.
למאמר המלא

חלפו עשר שנים מאז נחקק חוק המחשבים. זמן לחשבון נפש - האם זהו החוק הנכון? (לא), האם הבעיה נמצאת רק בו? (לא) ומה כדאי לעשות הלאה. למאמר המלא

פעילותם של מועדוני "אינטרנט קפה", המשמשים כסות לעריכת הימורים באמצעות הרשת, עלתה על הכוונת המשטרתית. כמה החלטות שניתנו לאחרונה, רואות במועדונים הללו מקומות לאירגון משחקים אסורים לכל דבר. השאלה מה מקומה של האינטרנט בפעילותם, כמעט ולא נדונה - אבל בין לבין חושפות ההחלטות נטיה מטרידה להקל בדרישות שקבע החוק לחיפוש ותפיסת מחשבים.
למאמר המלא

שלושה פסקי-דין בשלוש ערכאות בשלושה ימים ובשלושה נושאים - זהו יבול הפסיקה השבועי בתחום דיני המחשבים בישראל. בית המשפט העליון דן בהכרעה נדירה בזכויות יוצרים בתוכנה. בית המשפט המחוזי בתל-אביב עסק בשאלה מהי "גניבה" בעולם של מידע ובית משפט השלום בתל-אביב פסק כיצד יש להוכיח רשומת מחשב: קנין רוחני, דיני עונשין וראיות מחשב - והכל, בשלושה ימים (20 - 22 ביולי 2003). למאמר המלא

"בעולם שבו כל הידע שנצבר, בכל תחום שהוא, כל אינפורמציה... מצויה במחשבים, הצורך הראשון במעלה הוא להגן על מאגרי המידע העצומים המצויים במחשבים", פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב בגוזרו על אהד טננבאום, האנלייזר, 18 חודשי מאסר בפועל (לעומת שישה חודשים שירוצו בעבודות שירות ועוד שנתיים מאסר על תנאי, שגזרה עליו הערכאה דלמטה). פסק הדין קובע אמות מידה בהענשת עברייני מחשב, והן מחמירות: לפיו, יש להעדיף את טובת הכלל בעבירות מסוג זה על נסיבותיו האישיות של העבריין. למאמר המלא

ההגנה על חופש הביטוי מחייבת צמצום בהגדרת העבירה הפלילית שעניינה שימוש מפחיד ומטריד במתקן בזק - כך פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב בימים אלה. בית המשפט זיכה נאשם במשלוח הודעות דואר אלקטרוני פוגעות לח"כ יוסף לפיד משינוי. למאמר המלא

הכרעת-דינה של השופטת סביונה רוטלוי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שהרשיעה את האחים העוורים בדיר, בשורה ארוכה של עבירות מחשב ותקשורת, כוללת שורה של קביעות ראשונות מסוגן בישראל בתחומים אלה (ת.פ. 40250/99 מדינת ישראל נגד מונדיר בן קאסם בדיר ואח', 4.9.2001). בין השאר עומדת הכרעת הדין על הקשר ההדוק בין מערכות מחשב וטלפוניה, קובעת עקרונות ביחס לחדירה שלא כדין לחומר מחשב ומורה כי האזנה להודעות האגורות בתא-קולי היא האזנת סתר אסורה. פסיקה זו מחייבת עתה את פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לשקול מחדש את מדיניותה ביחס לתפיסת דואר אלקטרוני, שלפיה לא נדרש צו להאזנת סתר להודעות דואר אלקטרוני השמורות אצל ספק שירותי אינטרנט. המאמר מסכם את ההבטים העקרוניים בהכרעת הדין, המחזיקה 370 עמודים. למאמר המלא

הוראות החוק, האוסרות ביצוע פעולות תרמית בניירות ערך, לא נועדו למנוע מעשי טפשות וסכלות. מי שמסתמך לצורך השקעותיו בבורסה על שמועות המופצות באינטרנט בצורה אנונימית - איננו האדם שעמד לנגד עיני המחוקק, כאשר העניק גושפנקה חקיקתית לעקרונות הגילוי הנאות והשקיפות העומדים בבסיס ההוראות המתאימות בחוק ניירות ערך - אם כי גם אנשים כאלה ראויים להגנת הדין - כך פסק שופט בית משפט השלום בתל-אביב, ד"ר עמירם בנימני, בהחליטו להשית על מפיץ שמועות-שווא באינטרנט עונש של שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה (ת.פ. 10334/00 מדינת ישראל נגד טל פודים. לא פורסם). זוהי החלטה ראשונה מסוגה בכל הנוגע לביצוע עבירות באמצעות האינטרנט. למאמר המלא