לכאורה, פסק-הדין ברע"א 4447/07 מור נ' ברק עוסק בסדר דין אזרחי. לאמיתו של דבר, ביותר ממובן אחד זו החלטה בעלת משמעות חוקתיות ופוליטיות (פוליטיקה של יחסי כנסת-בית המשפט ויחסים בתוך המערכת השיפוטית).
למאמר המלא

מאז הלכת זראן, בשנת 1997, ספקי תוכן באינטרנט נחשבים חסינים מפני תביעות שמקורן בתכנים שפרסמו צדדים שלישיים. בית המשפט הדפראלי לערעורים בקליפורניה משרטט את גבולות החסינות: בפסק-דין שפורסם ב-  7.5.2009 הוא קובע שאם ספק הבטיח להסיר חומר משמיץ ולא עשה כן - הוא נושא באחריות משפטית להפרת חוזה מחייב. האם תמו החיים הנוחים של ספקי-תוכן באינטרנט האמריקאי?
למאמר המלא

תזכיר חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ו-2005 מבקש להסדיר בחקיקה שתי סוגיות טעונות: חשיפת זהותם של מחברים אנונימיים והסרת תכנים פוגעניים. אלא שהוראות התזכיר בעניינים אלה לוקות בחסר ואינן מיישמות אחר לקחים שנלמדו בחיי המעשה מהוראות מקבילות בדינים האירופאיים והאמריקאיים. למאמר המלא

בימים אלה פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר חוק, המבקש להסדיר היבטים שונים של סחר אלקטרוני ושימוש ברשתות מחשב מקוונות. תזכיר החוק מבוסס על דו"ח ועדת הסחר האלקטרוני שפעלה במשרד. לא את כל ליקויי הדו"ח תיקן התזכיר... למאמר המלא

פסק-דין חדש של בית משפט השלום בתל-אביב מחזק את המגמה של הסרת האחריות מספקי שירותים באינטרנט על תוכן משמיץ שפירסמו המשתמשים באתרי האינטרנט שלהם. הוא אף קובע שאין לאפשר לאדם ליצור לעצמו "חסינות" מפני כל פרסום שהוא לכאורה פוגע, על ידי משלוח מכתב אזהרה לאתר, תוך חיוב האתר מאותו שלב ואילך להיות אחראי למנוע כל פרסום המתייחס לאותו אדם שיש בו משום לשון הרע. לצד זה, יש בו הרהור מדאיג בשאלה האם אתר אינטרנט = עיתון. למאמר המלא

הקלות הבלתי נסבלת שבה מוחקים ספקי שירותים באינטרנט חומרים לגיטימיים רק מפני שמישהו טען שהם מפרים כביכול את זכויותיו, מחייבת מנגנון שיאזן בין האינטרס הציבורי בהגנה על זכויות קניין אמיתיות לבין האינטרס בחופש המידע. דו"ח הוועדה לבדיקת בעיות משפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני ממליץ על הליך לפניה אל ספקי שירותים בדרישה להסרת חומר מפר, אך אינו פורט אותו לפרטיו. ואלוהים נמצא בפרטים... בנוסף, הדו"ח ממליץ על מתן חסינות לשלושה סוגים של ספקי שירותים באינטרנט מפני תביעות שמקורן בעוולות של צדדים שלישיים - אבל שלושה הסוגים האלה אינם מכסים לכאורה את הפעילות שהיא בעייתית יותר מכל: מתן זכות ביטוי ליחידים מהציבור באתרי אינטרנט של הספק עצמו. חלק רביעי ואחרון בסדרת המאמרים על דו"ח הוועדה. למאמר המלא

בית המשפט העליון של קנדה נדרש לאחרונה לשתי סוגיות רבות-עניין: סמכותו על פעילות אינטרנטית המתבצעת מחוץ לתחום השיפוט הטריטוריאלי של קנדה, ואחריות ספקים בגין הפרת זכויות יוצרים. בערעור שנדון על החלטת ערכאה נמוכה יותר, נהפכה הפסיקה המקורית ונקבע כי ספקי גישה לאינטרנט המפעילים שרתי מטמון (Proxy Servers) שמאחסנים עותקים מפרים של שירים מוגנים - אינם מפרים בעצמם זכות יוצרים. למאמר המלא

הקרב של תעשיית זכויות היוצרים נגד הלקוחות, המורידים קבצים ומסבים לה הפסדים, מגיע לישראל: איגוד תעשיית הקולנוע האמריקאי דורש מספקי גישה ישראלים לנתק לקוחות שהפיצו סרטים דרך תוכנות לשיתוף קבצים. כל זה מתרחש בעת שתוצאות-ביניים מגל התביעות שהגישה התאחדות חברות התקליטים בארה"ב נגד 261 מפיצי שירים באינטרנט מלמדות על הפחתה של כ- 40% במספר המשתמשים בתוכנת Kazaa להחלפת קבצים (מ - 6.5 מיליון משתמשים בסוף יוני ל - 3.9 מיליון בלבד בסוף ספטמבר). האם הורדה מהווה הפרה של זכות יוצרים וכיצד על הספקים לנהוג? למאמר המלא

מהן גבולות החסינות שמקנה החוק האמריקאי לספקים של שירותי מידע, המפרסמים ידיעות שקיבלו מצדדים שלישיים? שאלה זו לובנה בכל חריפותה בענין Batzel v. Smith et al - כל זאת במועד שבו משרד המשפטים כאן בישראל מתלבט באותה סוגיה ממש. מסקנתה של דעת הרוב: ספק שירותים חסין מפני חבות על פי הדין האמריקאי גם כשהפעיל שיקול דעת מערכתי אם לפרסם את המסר המשמיץ והחליט שכן וגם כאשר ערך קלות את המסר לפני פרסומו. רע או טוב שכך? למאמר המלא

במה שנחשב מהלומה כבדה לאולפני ההסרטה וחברות התקליטים בארצות-הברית, דחה אתמול, 25.4.2003, בית משפט פדראלי את תביעתם נגד חברות החלפת הקבצים Gorkster ו- Sreamcst. בית המשפט יישם את "הלכת סוני" על התוכנות שחברות אלה מפתחות ומפיצות בקובעו כך: "הנתבעים מפיצים ותומכים בתוכנה שמשתמשיה יכולים לבחור ליישם אותה למטרות חוקיות ובלתי-חוקיות כאחת. Grokster ו- Streamcast אינן שונות מחברות המוכרות מכשירי וידאו לבית או ציוד העתקה, אשר יכולים לשמש ומשמשים להפר זכויות יוצרים". למאמר המלא