עובדים בפרטנר ואנשי ארגון "כוח לעובדים" מאשימים את חברת הסלולר בכניסה לתיבת הדואר האלקטרוני של עובד בחברה. האיש, יעקב לזר, ניסה לארגן ועד עובדים ושלח מייל ל170- עובדי החברה בעניין - אך המיילים ששלח נמשכו לפני שהגיעו ליעדם. לאחר מספר שעות שבו אנשי החברה והחזירו את המכתבים לתיבות הדואר האלקטרוני של העובדים. לזר טוען כי במקביל לכניסה למייל שלו החלו מנהלי המרכז בפעולות שנועדו להפעיל לחץ על עובדים השוקלים להצטרף לוועד, בניסיון להניא אותם מהמהלך. פרטנר אינה מכירה בינתיים בוועד ...
קראו עוד
הסכמות הכתובות בדואר אלקטרוני יכולות להיחשב תחליף להזמנה בכתב הנדרשת לפי החוק לצורך התקשרות תקפה בעסקת תיווך בנדל"ן - כך פסק באחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בתביעה נדרשו דמי תיווך על עיסקה בהיקף של 80 מיליון דולר ארה"ב. סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין קובע כי "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין". לטענת החברה הנתבעת, הדרישה של הזמנה בכתב לא התקיימה, שכן לא הוצג מסמך כלשהו שחתום על ידה. ...
קראו עוד
בית המשפט העליון אישרר את ההלכה שקבע בעניין רמי מור, לפיה לא קיימת כיום מסגרת דיונית הולמת למתן צו המורה לחשוף את זהותו של גולש אנונימי, ואין להמציא מסגרת כזו בחקיקה שיפוטית. בחודש ינואר 2009, הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב לגוגל ישראל, למסור לידיו של הברוקר עידו סמואל, הבעלים והמנכ"ל של חברת ברוקרטוב, מידע ופרטים באשר לזהותם של בעלי כתובות דואר אלקטרוני. סמואל וברוקרטוב הם מפעילי האתר brokertov.net, העוסק בשוק ההון. הנ"ל טענו כי ברשת הוקם אתר מזויף בשם brokertov.com, שתכניו וצורתו מפרים ...
קראו עוד
אם מהעיר סאן-ברנרדינו בקליפורניה, ששני ילדיה נחטפו על-ידי אביהם לפני 15 שנה, הצליחה לאתר אותם באמצעות אתר הרשת החברתית פייסבוק. פאוסטינו אוטררה, אב לשני פעוטות, בן ובת, נעלם עמם בשנת 1995. האם דיווחה על החטיפה, אך מאז חלפו 15 שנה מבלי שהצליחה לאתר את ילדיה (שהיו בני 2 ו-3 בעת שנחטפו). לאחרונה, נרשמה האם לאתר הרשת החברתית facebook והקלידה את שמות ילדיה. לתדהמתה, נגלה לפני עמוד הפייסבוק של בתה והיא החלה להתכתב עמה ואף שלחה צילום ילדות שלה ושל אחיה. ...
קראו עוד
כתב האישום שהוגש נגד אמיר מחול, הנאשם בריגול לטובת חיזבאללה, טוען כי העביר למפעיליו ידיעות באמצעות תקשורת אינטרנט מוצפנת. לדברי האישום, פרשת הריגול החלה ב- 2008, אז סיכם מחול עם נציג חיזבאללה כי הוא יסייע לארגון במלחמתו נגד ישראל, בדרך של מסירת ידיעות שונות. לצורך כך נפגש מחול מאוחר יותר באותה שנה עם סוכן מטעם חיזבאללה בקופנהגן, שהתקין במחשבו האישי תוכנת הצפנה המאפשרת חלופת מסרים מוצפנים עם מפעיליו.
כשחזר מחול לישראל הוא עמד בקשר אינטרנטי מוצפן עם מפעיליו מהארגון, ...
קראו עוד
נגה אהד, שופטת ביהמ"ש המחוזי מרכז, זיכתה את בנימין אליהו, מבקר עיריית טבריה, מכל האישומים בהם הורשע על-ידי ביה"ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות והורתה להחזירו לתפקידו. במסגרת פסק-הדין, קבע ביהמ"ש כי יש לפסול את הראיות שהושגו תוך חדירה לתיבת הדוא"ל של אליהו בעירייה. כזכור, בחודש נובמבר 2007 דחה ביה"ד את בקשתו של אליהו שלא לקבל כראיה נתונים שהועתקו מספרייה על-גבי שרת העירייה. הנתונים נועדו להראות כי אליהו עשה שימוש במחשבי העירייה שלא לצורכי עבודתו. בהחלטתו מאז, קבע ביה"ד כי ...
קראו עוד
תושב ניו-יורק בן 19, שנעצר בחשד למעורבות בשוד מזוין, זוכה הודות לעדכון סטאטוס שביצע בפרופיל האישי באתר הרשת החברתית פייסבוק. רודני ברדפורד הוחזק במעצר במשך 12 ימים, בחשד למעורבות בשוד מזוין שהתבצע ב- 17 לאוקטובר בפרויקט מגורים בברוקלין. ברדפורד התעקש כי שהה במנהטן במועד בו בוצע השוד המיוחס לו וכראיה הציג את עדכון הסטאטוס שביצע בעזרת המחשב בביתו של אביו במנהטן. דובר מטעם משרד התובע הכללי בברוקלין אישר כי אתר הרשת החברתית שיחק תפקיד חשוב בביטול ההאשמות שיוחסו לברדפורד. law.co.il ...
קראו עוד
ה- High Court בלונדון קבע שצו מניעה יוגש לנתבע אנונימי באמצעות טוויטר, באין דרך טובה יותר לעשות זאת. זוהי פסיקה ראשונה מסוגה.הצו אוסר על הנתבע להתחזות לבלוגר ומורה לו לחשוף את זהותו בפני בית המשפט. law.co.il מסביר שהגשת כתבי בי-דין והחלטות שיפוטיות היא תנאי להחלת סמכות השיפוט של בתי משפט על נתבעים והדרך היחידה לכוף אותם לפסיקה. בהעדר אפשרות לאתר נתבעים, מורים לעתים בתי משפט על תחליפי המצאה (לדוגמה: על-ידי פרסום הודעה בעיתונים. בישראל מורה הפסיקה שעניינה חשיפת גולשים אנונימיים ...
קראו עוד
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה טענה לפיה המצאת החלטה שיפוטית באמצעות העו"דכנית (תוכנה לניהול משרד עורכי דין) מהווה המצאה כדין. הנושא נדון במסגרת ערעור שהגישה עדס ליאורה על החלטת ראש ההוצאה לפועל, לפיה נדחתה בקשה שהגישה בטענת "פרעתי". המשיב, גרמיזא אברהם, עתר, בין היתר, לדחיית הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו. לטענתו, המצאת ההחלטה באמצעות תוכנת העו"דכנית מהווה מסירה כדין. לחילופין, טען גרמיזא כי לאור כלל הידיעה, יש לראות את עדס כמי שההחלטה נמסרה לה במועד משלוח ההחלטה בעו"דכנית. השופטת יהודית שטופמן קבעה ...
קראו עוד